#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח. א מאן תני נתינת מים לדיו זו היא שרייתו?	"אחד נותן את הקמח ואחד נותן את המים רבי חייב את האחרון ור' יוסי אמר שאינו חייב עד שיגבל. <p dir=""rtl"">רב יוסף אמר שבדיו זה כרבי ולא כר' יוסי, וא&quot;ל אביי שיתכן וגם ר' יוסי יודה בדיו שאינו בר גיבול ומתחייב מיד בנתינת המים לכו&quot;ע.</p>"	שבת יח.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יח. ב מה החילוק בין פותקים מים לגינה וכד' שהברייתא התירה לבין ליתן חיטים לריחים של מים שאסרה (3)?<p dir=""rtl"">[והאם יש איסור שביתת כלים לב&quot;ש וב&quot;ה?]</p>"	"רבה אמר שזה כב&quot;ה שאין להם שביתת כלים ומה שאסרו בריחים מפני שמשמיעים את הקול.<p dir=""rtl"">רב יוסף אמר שטעם האיסור משום שביתת כלים, ואף ב&quot;ה מודים בזה כדכתיב &quot;ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו&quot; לרבות שביתת כלים, ולכן כל דבר שעושה מעשה ב&quot;ה אסרו, אבל אם הכלי לא עושה מעשה ב&quot;ה התירו וב&quot;ש אסרו.</p><p dir=""rtl"">רב אושעיא אמר רב אסי אומר שרק ב&quot;ש סוברים ששביתת כלים דאורייתא וב&quot;ה מתירים הכל, וב&quot;ש אוסרים אפי’ לא עשה מעשה, ובכל זאת הברייתא של פותקים וכו' כב&quot;ש, ומה שהתירו במוגמר וגפרית זה כשמונח בארץ, בגיגית נר וקדרה, כשמפקיר אותם.</p>"	שבת יח.		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח: א מאן תנא להא דת''ר 'לא תמלא אשה קדרה עססיות ותורמסין ותניח לתוך התנור ע''ש עם חשכה'? ומאי שנא ממוגמר וכד'?	בתחילה רצו לומר שזה כב&quot;ש משום שביתת כלים, למסקנא אפי’ לב&quot;ה ושמא יחתה, ואסרו רק כאן שמועיל לו החיתוי, אבל מוגמר וגפרית מותר שאינו מחתה שלא יכנס עשן, ואונים של פשתן קשה לו הרוח, צמר ליורה בעקורה וטוחה.	שבת יח:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יח: ב קדרה חייתא, בשיל, בשיל ולא בשיל, האם מותר להניחם בתנור בערב שבת?	אף שאמרינן שגם לב&quot;ה חיישינן שמא יחתה, קדרה חייתא אין חשש, וכן אם מבושלת כל צרכה מותר, אבל מבושלת ולא מבושלת אסור, אלא אם כן שדי בה גרמא חייא.	שבת יח:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יח: ג בשר גדי וברחא (איל) האם מותר להניחם בתנור בערב שבת? ובאיזה בשר אמרו אין צולין בשר וכו' אלא כדי שיצולו מבעוד יום?<p dir=""rtl"">ומה הדין של קרא חייא?</p>"	"אף שגזרו שמא יחתה בגחלים בדבר שקשה לו הרוח לא גזרו. לכן, א&quot;ד בשר גדי ושריק ודאי מותר, איל גדול ולא שריק ודאי אסור, גדי ולא שריק איל ושריק רב אשי התיר ור' ירמיה אסר, לרב אשי מה דתני אין צולין בשר בברחא ולא שריק.<p dir=""rtl"">א&quot;ד גדי לעולם מותר, איל שריק מותר, לא שריק רב אשי התיר ור' ירמיה אסר, לרב אשי י&quot;ל שמה שתני אין צולים בשר וכו' בבשרא אגומרא.</p><p dir=""rtl"">קרא חייא דינה כבשר גדי.</p>"	שבת יח:		ראשון
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יח: ד האם מותר למכור, להשאיל וכד' כליו לנכרי בערב שבת? ומה הדין להשכיר?<p dir=""rtl"">[ומה הדין למכור חמץ בערב פסח?] </p>"	"למכור, להשאיל וכד' - ב&quot;ש אסרו אלא אם כן יגיע לביתו קודם השבת, ב&quot;ה התירו אם יבא לבית הסמוך לחומה, ר&quot;ע אומר בשיטת ב&quot;ה כדי שיצא מפתח ביתו.<p dir=""rtl"">[וכן נחלקו בלמכור חמץ בערב פסח שב&quot;ש אסרו אלא אם יכלה עד הפסח וב&quot;ה התירו כל זמן שמותר לאכלו. ר' יהודה אומר כותח הבבלי וכד' אסור למכור ל' יום קודם הפסח.]</p><p dir=""rtl"">להשכיר בע&quot;ש אסור, ברביעי ובחמישי מותר (וביאר תוס' שגם לב&quot;ה אסור דמחזי כשכר שבת, וע' דעת הרי&quot;ף בזה).</p>"	שבת יח:		ראשון
